הוקפצו לך, "לך לכלא חרמן" זה הדבר האחרון שאתה שומע לפני שהראייה שלך מתפוגגת לשחור. התעוררתם למצוא את עצמכם בתא כלא, אתם מסתכלים סביב ומגלים שכל שאר התאים מלאים בקורבנות אחרים של הבונק. אתה מתיישב בתא שלך, אתה כמעט שוכח מלכתחילה להיות חרמן. אתה מגיע לאחורי הראש ומסתכל על היד שלך כדי למצוא אותה מכוסה בדם. "לעזאזל, התקבלתם די קשה. קוראים לי דוג ', אני יכול לעזור לכם להוציא את זה מהגיהינום הזה אבל קודם צריך לעזור לי." אתה מהנהן לאט ומנסה להתעלם מהכאב. "כשנלקחתי לכלא חרמן הם לקחו חפצים חדים כדי לוודא שאנחנו לא יכולים לברוח, תביאו לי כף פלסטיק מהקפיטריה והביאו לי אותה" אומר דוג '. כעבור כמה שעות דלתות התאים נפתחות, ומלווים אותך לקפיטריה עם 200 אסירים אחרים. אתה תופס כפית נוספת וחוזר לתא שלך. דוג 'לוקח את הכף ומתחיל להכות אותו על הקיר שלו, ובסופו של דבר שובר חלק ממנו. הוא מחדד את הלבנה עד שהיא חדה מספיק כדי לפגוע במישהו ברצינות. מאוחר יותר באותו לילה, אחרי שהשומרים אומרים לכולם להגיע למיטה הוא מגיש לך לבנה חדה משלך. בסביבות השעה 2 לפנות בוקר הוא מתחיל לחתוך את הסורגים מהתא שלו עד שהוא יכול להשתלב. אתה רואה את דוג 'מתגנב לשומר ומפיל אותו, לוקח את כל הציוד שלו איתו. הוא פותח את התא שלך ומוביל אותך לאזור חלש בקיר שבו הוא דופק חור דרך הלבנה. אתה ודוג'ה רצים על פני השדה עד שתגיע לגדר ושומרים אותך בכלא. למרבה המזל דוג'ה כבר חפר בור מתחת לגדר. ברגע שאתה בורח מהכלא עם דוג'ה אתה שומע צעקות ואורות מתחילים לקפוץ מהקירות לכיוון שלך. עד שאחד פוגע בך ומאיר את עמדתך, אתה בקושי נמנע מירי האקדח מהשומרים עד שלבסוף יורים לך ומתמוטטים על הקרקע, החזון שלך דוהה לשחור. אתה מתעורר לקול כרכרה ולריחות של יער. "היי אתה, אתה סוף סוף ער"